הרבה קורה וגם לא כלום.
ממסיבה לקונצרט; מקונצרט לקור הירושלמי העוטף בחמימות; מקור ירושלמי לאוויר הקר-מהביל של מישור החוף; ממישור החוף למישור החוף; מפְסוקי תזה רועשים לשקט של הרקוויאם של מוצרט; מהרקוויאם של מוצרט ללא כלום; מהלא כלום היבש להליכה בעקבות השקיעה; מעקבותיה של שקיעה לרוח חיים; מרוח חיים ליונה וולך:
*
וזה לא מה שְׁ
יַשְֹבּיע את
רעבוני לא
זה לא
מַה
שיניח את
דעתי
לא
זה לא זה.
לוֹטה
במפתח שְׁוֶדִי לוֹטָה מסתרקת
שׂערותיה קפיצים
לוקחת כדורים כנגד הַרְגָשות
שוֹנוֹת של מסתורין
לובשת שִמְלַת קוּרים
ויוצאת לה מַה
שלוֹטָה קולטת בִּמְקום
האמת היא שֶיֵש לךְ גוף נפלא
אז למה לךְ מִקְטֶרֶת מלחמה
אֲבל לוֹטָה לקחה כדורים
ועכשיו היא מבינה רק מילים.
מפלצת האילה
וכל העופות היו בּגני
וכל החיות היו בּגני
וכולן שׁרו את מַר אהבתי
והפליאה מכולן לשיר האַיָלָה
ושיר האַיָלָה היה שיר אהבתי
וקול החיות שתק
והעופות פסקו מלצרוח
והאַיָלָה עלתה על גג ביתי
והיתה שרה לי את שיר אהבתי
בכל חיה יש מפלצת
כשם שבכל עוֹף ישנוֹ משהו מוזר
כשם שמפלצת יֶשְנה בכל אדם
ומפלצת האַיָלָה סובבה לה סביב הגן
כשהעופות הרכינו ראש כשאַיָלָה שרה
והחיות נמנמו כשאַיָלָה שרה
ואני הייתי כלא הייתי כשהאַיָלָה שרה
ברגע הרך ההוא הלמה בְּשַׁעֲרִי.
וכל העופות עפו והחיות נסו
והאַיָלָה נפלה מהגג ושברה את הראש
ואני ברחתי וּבְגַן אהבתי סוגרת מפלצת
גורילה שחורה ורעה כשִכחה.
השירים לקוחים מתוך תת הכרה נפתחת כמו מניפה (1992) - אסופת השירים של יונה וולך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה