משעמם לי לכתוב את יומן התזה בימים אלה, כמו שכבר קצת משעמם לי לכתוב את התזה שלי. הנה, אני מודה בזה: לא בא לי לכתוב אותה כבר. בא לי כבר לסיים, לעזאזל. בא לי כבר להיות אחריה ולחגוג עד כלות. וככל שהרצון הזה מתגבר, כך אני לא כותבת. קצת בעייתי.
כן, הפרק האחרון כבר כתוב, אבל בחלקים, פיסות של תיאוריות שכתבתי וסיכמתי; ועכשיו, כמו שכתבתי לפני כמה פוסטים, יש לתפור אותם יחדיו לכדי נרטיב תיאורטי אחיד. זה לא אותו הדבר כמו עבודת ניתוח של טקסט: שם יש חופש פרשנות, חופש ביטוי, והשמים הם הגבול. זה יצירתי, זה פורץ וזו הרגשה מדהימה - לפצח טקסט, לפרק אותו לגורמים ולעשות בו כל מה שרוצים.
אבל מערכת היחסים שלי עם תיאוריה היא שונה. יש אנשים שמשתגעים על תיאוריה, שמוכנים לפרוץ את הגבולות שלה, לחבר ביחד חלקים שונים ומשונים מכל מיני מקומות וגוונים וספרים, להפוך על פיהם משפטים של הוגים, למצוא בכל מילה משמעות אחרת מהכוונה שלה, ובעצם לבצע קריאה כנגדה. אבל אני לא שם; תנו לי ואלך עם התיאוריה, אקרא בחרדת קודש משפטים של פוקו ובארת וקריסטבה, ובקושי אצבור את האומץ כדי להתנגד לדברי הענקים האלה. כי מי הם ומי אני - צוציקית בת 28 שרק התחילה ללמוד, והם, הו, הם... טיטאנים, ענקי ברזל שיודעים פי אלף יותר ממני, שכתבו על כל מה שאפשר. (ואולי לא בתזה יש לבצע עבודת פרשנות תיאורטית - מיפוי תיאורטי מחודש. אולי בדוקטורט, אולי בכתבים אחרים. אולי בכלל בלב. אולי עד שאצבור מספיק אומץ כדי להתנגד, כדי להתווכח איתם.)
אבל בפרק התיאורטי שאני כותבת אין מה לשבור, פשוט משום שהוא מכיל את כל מה שאני זקוקה לו לשם קיום ותמיכה בניתוחים הספרותיים שבאים אחריו, כרקע תיאורטי לפרקי הניתוח. כן, התיאוריות פמיניסטיות ומגניבות; כן, שזורים בתוכן ובינן לבין עצמן חומרים רפואיים על הורמונים למיניהם; אבל אני מסכימה עם כל מה שנאמר בחומרים האלה. אין לי צורך בהתנגדות או בחתירה תחתיהם. בעצם, העבודה שלי כרגע היא איחוי הטקסטים, ההורמונים והווסתות למיניהן לכדי איחוד בין כל חומרי הרקע הדרושים לתזה, לכדי מחזוריות תזאיסטית אחת, אם תרצו. לכן, אין בכתיבת הפרק האחרון את הריגוש של מציאת הפרשנות הנכונה ופיצוח הטקסט,אין ההתנגדות או שבירת הגבולות. עבודת התיאוריה שלי מתמצית בתפירה. וברגע שאין שבירת גבולות יש דבר אחר - שיעמום.
אז שהפרק יגמר כבר. אבל כנראה שהוא לא יכתב לבד. Damn it.
אז שהפרק יגמר כבר. אבל כנראה שהוא לא יכתב לבד. Damn it.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה