הימים האחרונים הוקדשו לסיום הטיוטה האחרונה לפרק הנוכחי, והפעם זו אכן הטיוטה האחרונה. כבר לא מושכת את הקץ. עבדתי הרבה בספרייה, ובימים האחרונים גם בבית, במיזוג האוויר, קרוב לקפה ולחולצות הזרוקות והנוחות, בלי נעליים. אבל אם הספרייה מלאת פעילות ורחשים הרי שהחדר שלי קצת פחות. אלא אם כן מחשיבים את תקתוקי על המחשב. כדי להפיח קצת תנועה בחדר החלטתי לשמוע מוזיקה. במהלך שנות לימודיי גיליתי שאני הרבה פחות מרוכזת כשמוזיקה מושרת מתערבלת ברקע. ומשום שהרבה מוזיקה אינסטרומנטאלית אין לי הלכתי על מוזיקה קלאסית. שלפתי את באך מאוסף הדיסקים - ואריאציות גולדברג איט איז, בביצוע של אנדרש שיף (András Schiff). הנחתי את הדיסק במערכת והמילים נכתבו במהירות.
לאחרונה, גם בזכות המקהלה והרבה בזכות המתיאוס פאסיון, נקשרתי יותר ויותר אל באך. פעם, כשניגנתי בפסנתר, ניגנתי גם את באך - כמובן; אי אפשר להתחמק ממנו בלימודי הפסנתר, משום שהנגינה אותו מלמדת טכניקה והרמוניה מצויין, ובטח עוד דברים שאני לא יכולה להגדיר. אבל זה גרם לי להתייחס אליו בתור טכנאי מצויין ותו לא. והנה, בעקבות המתיאוס פאסיון נחשפתי לצד אחר של באך וגיליתי כמה הוא שופע - מה זה שופע - עולה על גדותיו מרוב רגש.
לאחרונה, גם בזכות המקהלה והרבה בזכות המתיאוס פאסיון, נקשרתי יותר ויותר אל באך. פעם, כשניגנתי בפסנתר, ניגנתי גם את באך - כמובן; אי אפשר להתחמק ממנו בלימודי הפסנתר, משום שהנגינה אותו מלמדת טכניקה והרמוניה מצויין, ובטח עוד דברים שאני לא יכולה להגדיר. אבל זה גרם לי להתייחס אליו בתור טכנאי מצויין ותו לא. והנה, בעקבות המתיאוס פאסיון נחשפתי לצד אחר של באך וגיליתי כמה הוא שופע - מה זה שופע - עולה על גדותיו מרוב רגש.
ואריאציות גולדברג מנוגנת על ידי פסנתרן אחד ומבוססת על אריה אחת, מנגינה אחת, שבאך משחק בה כאילו הייתה פלסטלינה ומעצב אותה ל-30 ואריאציות: 30 דמויות שונות שמתנועעות בריקודים שונים אחת ליד השנייה. יש מרווחי נשימה אדירים ביצירה הזו, שאיפשרו לי להכניס את המילים ואת המחשבות אל תוך רגעי השקט הקטנים, הכמעט בלתי-קיימים בין תו לתו. אין ספק - יש בה את הטכניות של באך. אבל יש בה גם משחקיות, ריקודיות, השראה יוקדת ורגש בלתי נגמר. ושיף מנגן את היצירה הזו בצלילות אין קץ; הנה הביצוע שלו.
חלק ראשון (הסוף נקטע)
***
ובנוגע לתזה. לקחתי אתמול עוד ספרים מהספרייה, ובכך הצטרפה עוד חמישייה לקבוצת הקריאה המחכה על שולחני. לא, אין לי באמת כוח. אבל עוד קצת זה נגמר. עכשיו, רגע לפני יריית הזינוק האחרונה לפרק אני עוצרת רגע, נושמת כמה נשימות של אוויר חוף מהביל, קפה חמים ומזגן. התכנון לסוף השבוע הזה - מסיבה, משפחה ומסיבת רווקות פרועה. אחר כך, עם תחילת השבוע - הסתערות על התזה. מספיק להתבחבש - הגיע הזמן לסיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה