הנה אני, אחרי פגישה מדהימה מדהימה (ושוב מדהימה) עם המנחה הנהדרת שלי. כמה יצירתיות מתאפשרת לי בהנחייתה! כמה שהתזה הזו הולכת להיות יצירה של ממש! רעיונות על רעיונות נכתבים בימים אלה במהירות מסחררת, וגלגלי המוח שלי התחילו לעבוד בשנית, לכיוונים שלא חשבתי עליהם עד אז. כמה נהדר!!! עוד על כך בהמשך, ככל שאמשיך להתקדם עם הפרק.
וגם, הו, כנראה שאני מתחילה את הדוקטורט בשנה הבאה :) מה שממלא אותי, לראשונה, באושר גדול. קצת חששתי מההתחייבות הזו לארבע (ארבע?) שנים, ואולי גם חששתי משם התואר הזה: "דוקטורנטית". אבל עכשיו - אני לא יכולה לחכות. זה לא יהיה דוקטורט ספרותי בלבד: זה יהיה דוקטורט שיכיל אמנות, קולנוע, ספרות ואולי גם שירה ומוזיקה. הוא פשוט יהיה הכל מהכל, ואני מתרגשת לחשוב על זה, ומתרגשת לקראת ההתחלה שלו והעבודה עליו, לקראת היצירה הזו.
בקיצור, הרבה התרגשות מלווה אותי בימים האחרונים, והרבה חברה טובה. לא הכל ורוד, בואו נאמר זאת כך. אבל לא ארחיב על העניין מעל דפים אלה. אני מניחה שרק אתקשר זאת, כהרגלי, במוזיקה.
סוף שבוע נפלא, חמים ועוטף לכולם!
כל הכבוד על האומץ. אני חושבת על זה, אבל מפחיד. עוד מסגרת שתיקח לי את כל הזמן הפנוי שהיתי יכולה להשקיע בתחביבים. אבל נראה מה יהיה כשאסיים את התזה...
השבמחקזה באמת מפחיד, וזה באמת פרוייקט, אבל נראה לי שזו יכולה להיות חוויה מדהימה של ממש. אני מניחה שצריך לעשות את זה כשמרגישים מוכנים, מכל הבחינות :)
מחקחוצמזה, לפי מה שאני רואה אצל אנשים אחרים, בגלל שדוקטורט מראש מוגדר כמשהו שנפרס על פני הרבה שנים, יש יותר זמן פנוי לעבוד ולעשות דברים. בניגוד לתזה, שמוגבלת בזמן ודי לחוצה.
את נהדרת בעצמך!
השבמחק3> לילו!!!
מחק