יומן תזה 2.0 - פרק חדש, וכמה מופרעים בריטיים!

פרייז דה לורד, עברתי פרק!

זוכרים שבפוסט הקודם סיפרתי על הדילוג מעל פרקי התיאוריה, וסיפרתי גם על קריסטבה? אז אתמול, אחרי סוף שבוע של מנוחה, חברים, פאבים ומקהלה, התחלתי לעבוד על פרק קריסטבה. והבנתי מה צריך להיות בפרק. אתמול בלילה כיוונתי את השעון ל-7:00, ותכננתי איך אוכל ארוחת בוקר טובה ואסע לאוניברסיטה לכתוב. פיגוּשְקִי ("שטויות" ברוסית). קמתי בשמונה, עם אף קצת סתום, עייפה מהמציאות. 

   מפתיע אותי בכל פעם, איך בפתיחת עבודה על פרק חדש אני נתקפת במעין התרסקות אנרגטית כזו, עייפות שאפילו כוס קפה (או שלוש) לא יכולה לפתור. הפעם זה באמת הפתיע, פשוט בגלל שבעבודה על הפרק הקודם כל כך נכנסתי אליו, שביום האחרון ישבתי בספרייה שבע שעות (עם הפסקות כמובן), והיה לי די כיף.
   אין לי ספק, העייפות הזו תעבור. אבל זה יקרה עם הפרק. למזלי, את הבסיס כבר יש לי - כתבתי אותו בעבודות במהלך התואר. אז צריך רק עוד קצת תעצומות נפש כדי שוב להיכנס למעגל האנרגטי של הכתיבה שמקדמת את עצמה. כלומר, לכתיבה בכיף. 

   בכל מקרה, בעקבות כתבה מאוד נחמדת ב-ynet על רואן אטקינסון התחלתי לראות קטעים של האיש המצחיק הזה. הנה קטע מתוכנית עבר בריטית בשם "The not nine O'clock news", שגיליתי בעקבות הכתבה הזו. קטע כל כך מקסים וחמוד!

טוב נו, אם כבר התחלנו עם קומיקאים בריטיים, הנה פריי ולורי :)

וזה הנה קטע היסטרי של קומיקאי בריטי, כלומר וולשי, בשם רוב בריידון, שהכיר לי ידידי ע'. בריידון מבצע, בלי שום עזרים טכניים וואט סו אבר, חיקוי של איש שכלוא בתוך קופסה! זה אדיר.

ולסיום, איך אפשר בלי מונטי פייתון! הנה מערכון קלאסי. (ועוד אחד)

שיהיה יום נהדר לכולם!