כבר כמעט חודש לא עידכנתי את הבלוג. מה לעשות, תקופת העבודות הגיעה גם אליי.
יחד עם זאת, הרבה קרה בחודש האחרון.
אז קודם כל, הצעת המחקר שלי אושרה! זה קרה במפתיע, בבוקר אחד בספרייה, אחרי שלא בדקתי את המיילים באותו הבוקר, קיבלתי מייל מהמנחה הנפלאה שלי ובו הצעת המחקר שלי מלווה בהמלצות חמות. מרגע שבדקתי את המייל, אושרה הצעת המחקר שלי ותוייקה כאחר כבוד בתיקיית ההצעות המאושרות (בדיוק כמוני) במזכירות החוג. ההתרגשות הציפה אותי, ואת עיניי...
חובות התואר השני מתחילות להסתיים, ואני מתקרבת בצעדי ענק לתחילת כתיבת התזה המיוחלת. עוד עבודה ושאריות של עוד אחת, ויאללה, לעבודה!
דבר משמח נוסף, ביום שישי האחרון סיימתי את העבודה עם קלינאית התקשורת הנפלאה שלי, פנינה ארנטל. בארבעת החודשים האחרונים עבדתי איתה על שיפור ענייני שירה ובתוכם תמיכות בטן, התחלות רכות, נשימות נסתרות, ואפילו קצת מוזיקאליות. היה באמת כיף, וגם היה משמח כשהיא אמרה שהעבודה שלנו הסתיימה. אז זהו! אני מתחילה לחפש מורה טובה לפיתוח קול.
ועוד דבר משמח: בשבת האחרונה מ', בן-דודי היקר (מדרגה שלישית או משהו כזה, אבל מי סופר), הגיע לביקור יחד עם משפחתו הנהדר ת לארץ, בתוספת קטנה: תינוק קטן וחמוד. למעשה, שלושה תינוקים חדשים הצטרפו למישופחע. לרגל ביקורו של מ' אורגן פיקניק ביערות הכרמל, ביחד עם כל בני המשפחה כולל התינוקים החמודים. הפיקניק היה טעים, עם עלהאש וחמוצים רומני ים – כמו שצריך. ולקינוח, לקינוח... היו כל כך הרבה עוגות טעימות: 3 או 4 עוגות שוקולד מסוגים שונים, עוגת פרג ותפוחי עץ, וגולת הכותרת: עוגת תאנים עסיסית ומדהימה. המפגש היה ממש ממש כיף והאווירה הייתה נהדרת. ממש ניתנה לי אנרגיה לכל השבוע :) (האזור שבו עשינו את הפיקניק, אגב, לא כ"כ נפגע בשריפה שהתחוללה שם רק לפני 8 חודשים. אבל בדרך, כשטיפסנו אל ההר החצוי בכביש, נגלה לעינינו צדו האחד של ההר, זה שבית אורן השרופה נמצאת על פסגתו. ההר שרוף כמעט לחלוטין. אבל יתחדש. ללא ספק.)
אז זהו! החיים שלי כרגע רגועים ושלווים (אפילו עבודה מצאתי בזמן הזה).
בינתיים, הנה חלק מהפסקול שמלווה אותי בשבוע האחרון (אני נורא נהנית ללכת מהעבודה לכיוון עזריאלי, לזמזם לעצמי שירים ולהשאיר שובל מוזיקה מאחורי)
רגעי החסד של ווהן וויליאמס
הרכות והיופי של סיימון וגרפונקל
ניק דרייק בשיר צמר גפן אורירי, באווירת גשם אנגלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה