יום שבת, 12 ביולי 2014

חזרה לכתיבה - ניעור אבק

הן כמעט משנה עברה מאז סיום כתיבת התזה, ומעט פחות משנה עברה מאז חתמתי את הבלוג. כדרכה של שנה שעוברת, דברים מתפתחים ומשתנים באיטיות, בהתמדה. 
גם מבחינת האקדמיה דברים מתחילים להתחיל: אני נמצאת במרחב המוגן (כיאה למלחמה שמשתוללת לה בחוץ כעת) שבין סיום התזה לבין תחילתו של מסע הדוקטורט. טרם נרשמתי, אך גל החשיבה החדש מבשיל לאיטו.

אך לאן פני הבלוג מועדות? איני בטוחה. כל שאני יודעת הוא שהמחשבות מעקצצות באצבעותיי: מילים נזרמות בתוכי, וכך גם חוזרים לתפוס את מקומם המרענן והטוב ציורים וצילומים, שזנחתי ברבות השנים. 
בינתיים, ישבתי עם חבר טוב וחשבנו על שמות בלוגים אחרים, נקראתי אלי ספינת הבלוג על ידי קוראת שנגעה לליבי, ובקיצור - איני יודעת אם לפתוח בלוג חדש או להמשיך את הבלוג הנוכחי; משום שאני קשורה אל הבלוג הזה, כאן, אל התמונה שבראשו (מתוך סרט של אנדי וורהול, אגב), אל מה שעברתי בו, אל המילים, אל המוזיקה שבו... אך אני לא בטוחה שזהו המקום הנכון להמשיך בו. אך בינתיים, אמשיך לכתוב. עד שאבשיל למעבר; ואולי בכלל לא אעבור. אולי אשאר כאן, תחת תמונת הנשיקה האפרורית, שמלאה גם בשמחה.

ובינתיים מלחמה משתוללת לה בחוץ. אני מודה, הפחד אחז בי באחיזה מכאיבה ביותר בימים האחרונים, מאז תחילתה. אני מפוחדת ועצובה על השבר הזה, שקם ועולה שוב ושוב, על הסבל העצום של שני הצדדים ועל התקווה לגישור שאינה מתממשת. וכל שנותר לי הוא לקוות ולייחל לשקט ורגיעה, לשלום ולשלווה, שיגיעו מהר וישארו. שפשוט ישארו.
אני משאירה כאן צלילים שקצת עזרו לי לעבור את הימים האחרונים. שני אלבומים ששמחה בצידם, שיש בהם עוֹצֶם של תקווה.

אילנה


 סיימון וגרפונקל בצלילי קסם שלווים




דאוויד אלן עם הטאבלות הנהדרות והאופטימיות שלו

2 תגובות:

  1. בכל אשר תלכי ובכל פורמט בו תבחרי לפרסם את מעשי ידייך להתפאר (טקסטים, ציורים, צילומים) - אשמח להמשיך ולהיות שם, בקהל. לכבוד ולעונג היה לי לקרוא אותך בחזרה אל ספינתך הנוכחית. מבטיחה לעשות זאת שוב במידה ותיעלמי אל המצולות, או במקרה שבו תצחצחי סיפון חדש ואנונימי מבלי לעדכן כאן על קיומו.
    תודה רבה על האזכור המתוק, הודעות הדוא"ל, ומעל לכל - המוסיקה! משובחת לעילא ולעילא.
    סיימון וגרפונקל אחראיים למרכיביו העיקריים של פס קול חיי, ובזכותך, עושה רושם שגם דאוויד אלן צפוי לקבל בו במה לא קטנה :-)

    המשיכי, עלי והצליחי בכל אשר את. אלו בהחלט ימים לא פשוטים, ואני מזדהה מאוד עם התחושה והתקווה, מי ייתן ומשאלות לבנו יתגשמו בימינו ובמהרה.

    השבמחק
  2. יקרה, הרבה הרבה תודה על התגובה הנהדרת. את מחממת את ליבי, ומעודדת עד מאוד!!
    שמחה להיקרא, לקרוא, להתכתב ולחלוק מילים ומנגניות, ושמחה שהמוזיקה הגיעה אלייך - על כל מה שזה אומר.

    השבמחק